 |
סוד עשרת הדברות - תיקון מערכת גלגולי הנשמה:
"אנכי הויה אלקיך" אשר הוצאתיך מארץ מצרים" - - - "לא תרצח"
"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" - - - "לא תנאף"
"לא תשא את" שם הויה אלקיך לשוא" - - - "לא תגנב"
"זכור ושמור את" יום השבת לקודשו" - - - "לא תענה"
"כבד את אביך" ואת אימך למען יאריכון ימיך" - - - "לא תחמד"
קורס גלגולי נשמות ע"פ תורת האר"י זצק"ל מרתק:
גילגול נשמות מס' 1 = גילגול מהי נשמה? (אור ורצון) - להאזנה:
גילגול נשמות מס' 2 = מהו התיקון? אדם (בלי יעל) עץ הדעת - להאזנה:
גילגול נשמות מס' 3 = מהו עיבור נשמה? שורש וניצוץ נשמה - להאזנה:
גילגול נשמות מס' 4 = מהם נשמות חדשות? נשמות מגולגלות - להאזנה:
גילגול נשמות מס' 5 = נשמות שנפלו לקליפות - וגלגול גרים - להאזנה:
גילגול נשמות מס' 6 = מהם גלגולי נשים? אישה באה בגלגול? להאזנה:
גילגול נשמות מס' 7 = מה סוד שבירת הכלים ותיקון הנשמה? - להאזנה:
גילגול נשמות מס' 8 = מה תפקיד בניו של האדם? מי הם? - להאזנה:
גילגול נשמות מס' 9 = מהי נבואה? נשמה (בינה) של יהודי - להאזנה:
גילגול נשמות מס' 10 =מהו חיבוט הקבר בפטירת הנברא? - להאזנה:
סוד גלגול הנשמות: הקדמה אל הלב המשתוקק לאמת:
למדנו בשיעור שעבר על נשמות חדשות. דיברנו על סדר הגלגולים בגלגולי נשמות .. אמרנו שבהתחלה הוא מתקן את נפש דעשיה ואחר כך הוא עלה לרוח דעשיה וכן הלאה עד שהוא מגיע לאפשרות הגבוהה-יחידה דאצילות. תלוי מאיזה מקום נשמה, אבל באופן כללי הנשמות הגבוהות יכולות להגיע עד יחידה דאצילות. כל נפש מתקנת את שורש הנשמה שממנה היא באה. אם הנפש היא מעשיה, אז היא צריכה לתקן את השורש שלה מעשיה. אם היא מיצירה היא צריכה לתקן מיצירה. רק בעולם עשיה היא חייבת לתקן אם היא מתקנת משהו מעשיה, את כל העשיה. לכן העשיה חייבת להיות דבר שלם אצל האדם ולא דבר חלקי למרות שהכוונה יכולה להיות דבר חלקי. הכוונה יותר שייכת ליצירה ועולם העשיה יותר שייך לעשיה של הדבר. לכן מבחינה מעשית המלחמה שלנו נקראת מלחמת חובה לעשות את כל המצוות חייב את כולם קלה כחמורה ולא חשוב מה מידתו של האדם, אם הוא צדיק גדול או שהוא רשע רק מתחיל בדרכו את כל המצוות המעשיות צריך לעשות אבל מצד הכוונה, שמה ישנה אפשרות לכוונה גבוהה יותר או גבוהה פחות. בכל גלגול אפשרי להתגלגל שלוש פעמים עד שאותה נשמה, נפש מתחילה לתקן. אם הוא מתגלגל לעולם ועובר את כל חייו בלי לתקן נותנים לו עוד הזדמנות ואם שוב לא תיקן נותנים לו עוד הזדמנות ואם גם לא תיקן בהזדמנות השלישית זורקים אותו מהעבודה. הוא לא יתגלגל יותר אלא מיתקן בצורה אחרת ונלמד בהמשך מה קורה עם הנשמות האלה. אם הוא התחיל לתקן הוא יכול להתגלגל אלפי גלגולים למדנו את זה בסוד עושה חסד לאלפים. חסד בגימטריה – גלגול. שזה בחינת גלגול נשמות זה בבחינת חסד שהקב"ה עושה עם הבריאה. אנו מצד אחד זה נראה מצב לא נוח לבן אדם להתגלגל מצד שני האפשרות לבן אדם להתגלגל אומרת שהוא יכול לעבור מנקודת רצון אחת לשניה . מנקודת רצון קטנה לנקודת רצון הולכת וגדלה כדי שהוא יוכל לתקן את עצמו. הגלגול זה לא אומר שהוא חייב למות כדי להתגלגל נראה שיש מצבים שצריך למות מבחינה גשמית כדי להתגלגל ויש מצבים שאפשר לא למות כדי להתגלגל ועיקר התיקון הוא בכך שנותנים לנו האפשרות לעבוד על רצונות קטנים וללכת ולעבוד על רצונות הולכים וגדלים וזה חסד גדול שהקב"ה עושה עם הבריות מצד אחד. מצד שני אומרים שזה לא כל כך טוב להתגלגל כי למרות שהנשמה באה לגוף שהוא כל כך עכור והוא תלוי בכל מיני מגבלות זה דבר שהוא לא טוב לכאורה לנשמה כי הוא גורם לה ללכלוך למציאות של חיסרון ואת המציאות הזו הנשמה לא רוצה ולכן מצד אחד היא לא רוצה להתגלגל אבל מצד שני כמו שאמרנו, זה חסד גדול שאפשר להיתקן. לכן צדיקים מתקנים על ידי גלגול על ידי מעבר מנקודת רצון אחת לאחרת כך הולכים ומתקנים את עצמם עד שמגיעים לגמר תיקונם. רשעים אחרי שהם מתגלגלים שלוש פעמים והם לא מתקנים אלא רק מקלקלים זורקים אותם לגיהנום ועל ידי כך הם מיתקנים. מהו גהנום? באופן כללי גיהנום זו מציאות של שריפה שבו כל התיקון בא מלמעלה בלי אפשרות בחירה לאדם לעשות תיקןן מצד עצמו, מצד העבודה שהוא משקיע בתיקון.
למדנו שיש ב' סוגי נשמות. יש סוג נשמות שנכללו באדם הראשון ויש סוג נשמות שלא נכללו בו. זאת אומרת - חלק מהנשמות האדם הראשון לקח לתקן והוא לקח לעצמו כמו שלמדנו את כל הרפח ניצוצים בשבירת הכלים ואת לב' הניצוצים הוא לא לקח. הוא בא לתקן חלק והוא נשבר. כל מה שבפנים כל מה שהיה לו נקרא נשמות אדם הראשון ומה שהוא לא לקח לתקן זה נשמות שלא נכללו באדם הראשון, ואשר נקראות נשמות חדשות. הן מתחלקות לשניים: לחלקי האצילות שלא נפלו לקליפות שנקראים אור הזך של הרשימות, ואותם חלקים מהאצילות שכן נפלו לקליפות, לא של אצילות אלא של רוח נשמה שהוטבעו בקליפות, ונקראו האור האב של הרשימה. זה הסוג השני. עוד פעם - מהנשמות החדשות שלא כלולות שלא קשורות לאדם הראשון יש אותם חלקים שנשארו באצילות ואותם חלקים שנפלו לקליפות. בסוג השני זה נשמות כמו שאמרנו שנכללו באדם הראשון והם מתחלקות לשלוש. כאלה שנסתלקו ועלו למעלה חזרה לאצילות והם לא נפלו למטה אבל גם לא נשארו באדם הראשון. יש חלק שנשארו באדם הראשון ויש חלק שנפלו לקליפות. אותם חלק שעלו למעלה הם נשמות מתוקנות ויש את החלק שנשארו באדם הראשון , אותם חלק שנשארו באדם הראשון הם כמו הנשמות החדשות יש להן פחות או יותר אותו דין. הם כן מתגלגלים והם מתגלגלים כנשמות מאוד מאוד גבוהות בעולם הזה.
דיברנו על נשמות מסוג הא' והב' ובשיעור זה אנו הולכים לדבר על נשמות מסוג הג' וקצת על גרים ועיבור. נשמות ופה בעצם מתחיל השיעור – נשמות מסוג הג' זה נשמות שנכללו קודם החטא של אדם הראשון נכללו באדם הראשון ונשרו ממנו והוטבעו בקליפות. ואלו נשמות שהן בעצם רצונות של אדם הראשון שאי אפשר להשתמש בהם וכשאנו אומרים שהם נשרו לקליפות זה אומר שהנשמות עכשיו נתונות לאנוכיות , נתונות לשליטת הקליפה עליהם שאפילו שאדם מרגיש רצון אין לו ברירה אלא לפעול את הרצון הזה בצורה אנוכית . זה מכריח אותו לפעול את הרצון בצורה אנוכית ובעצם לא נותן לו את האפשרות לקבל מה שהרצון הזה באמת צריך לרצות. ומכיוון שכך, אז אנו אומרים שהנשמות האלה הם נשמות שהתיקון שלהם הוא מאוד קשה. כי צריך לצאת מקליפה מאוד קשה וככל שהם ירדו, ככל שהם יותר גבוהות הם ירדו יותר נמוך ואז יותר קשה התיקון שלהן. הנשמות המגולגלות הבחינה שלהן היא הגרועה מכל הבחינות מכיוון שהם יכולים לתקן עד בחינה אחת בתוך אותו גלגול. כל ניצוץ נשמה כמו שלמדנו לפני שני שיעורים למדנו שנשמת אדם ראשון התפרטה לשורשים וכל שורש לניצוצות. כל ניצוץ בא ובא לתקן את מה שהוא בא לתקן ולכן נחשבות לדבר מאוד מאוד פגום ומאוד גרוע. למשל: כל תיקון של ניצוץ שהוא מתקן את עולם העשייה שבו הוא חייב מוות ולידה כדי לעלות לנקודת רצון יותר גבוהה. ואותו דבר כשהוא עובר מרוח לנשמה וכן הלאה.
2
שאלה: האם הנשמות מתחילות להתגלגל מעולם העשיה או מתחילות מעולם בריאה יצירה. באופן רגיל הנשמות מתגלגלות מעולם עשיה לאחר שהן מתקנות, גם נשמה שהיא מאוד גבוהה , שבעולם אצילות היא מתגלגלת ---- בעולם עשיה עד כדי ---- עשיה שבה ואז היא עולה יותר למעלה נראה בהמשך שיש אפשרות שהתיקון בא באופן מיידי כמו ------ דאורייתא כמו התינוקות. יש תינוקות נראה זאת בהמשך שרואים עליהם מראש שהם תינוקות מאוד גדולים שהם מגיעים להשגה מאוד גדולה כבר בקטנותם. נראה מה הסיבות בהמשך.
שאלה: מה ההבדל בין נשמה גבוהה לנשמה נמוכה ? ההבדל הוא באיכות הרצון. יש איכויות שונות של רצון באדם הראשון. אדם הראשון היה בנוי מראש גוף רגליים ידיים . איכות הנשמה ככל שהיא יותר גבוהה מאדם הראשון אם היא מהראש לו אז היא פחות או יותר גבוהה, מאדם הראשון, אם היא מהרגל שלו אז היא מאיכות יותר נמוכה. אבל גם באיכות יש נשמות שהן כבר עברו איזה תיקונים לפניכן ויש נשמות שלא עברו תיקונים לפניכן. ואז אם היא באה כבר עם תיקון שהיא עשתה אז היא באה ברמה יותר גבוהה. יכול להיות שהשורש שלה יותר נמוך אבל היא כבר תיקנה. ויש אפשרות שהיא באה בצורה של עיבור, שיש אפשרות גם שנשמת צדיק מעוברת בה, אז אפילו שהיא נשמה נמוכה היא יכולה לעלות מעבר לעצמה.
שאלה: האם נשמות שבאו מסוג ג' יכולות לתקן ? התשובה היא כן בודאי. הן באות לעולם עשיה כדי שהן יוכלו לתקן. הן באות פה במגבלה של זמן כדי שהבן אדם יוכל לתקן את הרצון הזה שלו. הוא בא עם נקודת רצון מסויימת. נקודת הרצון הזו באה בגלגול שהגלגול הזה זה תופעות החיים שמתקיימים פה. זה נקרא גלגול, זה בא בגלים כמו שהגלים באים בים והגל ככה מתנפץ בקיר ואחריו בא עוד גל ועוד גל, כך בצורה של גלגל , באים תופעות החיים לאדם. האדם צריך להתמודד עם תופעות החיים על ידי אותו רצון שהוא בא איתו לעולם והרצון הזה בא ומתמודד עם כל תופעות החיים ובכל פעם שהוא מתמודד עם תופעות החיים הוא צריך לראות איך הוא מתמודד. אם הוא מתמודד נכון, אז הוא מתקן את עצמו. אם הוא מתמודד לא נכון אז הוא מקלקל את עצמו וזה תלוי בו איך הוא מתייחס. רוב בני האדם המצויים הם נשמות מסוג הג' שזה הנשמות שנשרו באדם הראשון ונטמעו בקליפות ורובם טבועים בתוך הקליפות עד כדי שהמציאות של התיקון שלהם מאוד קשה והמציאות מכריחה אותם להתחיל לתקן את עצמם. הרבה כאלה שלא מתקנים את עצמם חס ושלום, יצטרכו לעבור יסורים כדי לתקן את עצמם. היסורים האלה זה גם מה שאומרים כל אדם. כל מה שאנו מדברים פה קורה בתוך האדם. כלומר שהאדם נמצא במציאות של עבודת נפש ויש לו כל מיני רצונות בתוכו וכל הרצונות האלה הם רצונות שלמים שיוצרים אדם שלם. יש לו רצונות שהם לא --- אצלו. יש רצונות שנשארו, שהסתלקו ממנו לגמרי, שהיו בו קודם ועכשיו אין לו שום תחושה אליהם. הם נמצאים במקום הרבה יותר גבוה ממנו. ויש רצונות שהיו בו קיימים בו קודם אך קיבלו עיוות בתוכו.. למשל אדם הוא חם מזג ומשתמש בחמימות מזג הזו כדי לריב עם הרבה מאוד אנשים. והחמימות נפש הזו במקום שתהפוך לשמחה גדולה היא הופכת אצלו לכעס גדול. ואז אותה נקודת רצון זה נקרא רצונות מגולגלים שנפלו לעמקי הקליפות. אנו נראה בהמשך שאפשר להדפיס את הרצונות האלה לרצונות הרבה יותר גבוהים כדי שהם יעזרו לרצונות האלה לעלות למעלה. אותו דבר בגלגול נשמות, מה שקורה באופן פרטי בתוך אדם כך זה יכול לקרות גם באופן כללי כלומר שנשמת צדיק מעוברת בתוך נשמת בן אדם רגיל כדי לעזור.
שאלה: מאיפה הנשמות שבאות עכשיו בתקופה זו? הנשמות שבאות כעת כמו שכתוב הן נשמות שבאות מעקבו ורגליו של אדם הראשון. כלומר נשמות שהאיכות שלהן היא מאוד נמוכה.
שאלה: איך יודעים להבדיל באיכות של הרצונות? יש רצונות שהם קרובים לקרקע ויש רצונות שהם יותר קרובים לשמים. יש רצונות באדם שבאים מהראש ויש רצונות שבאים מהרגלים. יש רצונות שבאים מהפנים ויש באים מבחוץ. ככל שהרצון הוא יותר חיצוני ויותר תחתון כך הוא יותר גס ועכור והוא פחות בדרגתו מרצון שהוא יותר פנימי ויותר עליון. לכן אפילו הוא למעלה הרצון של פנים הגולגולת הוא יותר גדול מהרצון של חוץ הגולגולת ורצון הגולגולת הוא רצון יותר גדול מרצון שברגליים. אנו רואים את זה בקרבה לקרקע שזה הרצון לקבל לבין הקרבה לשמים שזה התכלית של האדם שזה בחינת השפעה וככה מסתדרים הרצונות שבאדם. שככל שהמקום הוא יותר גבוה כך נקודת הרצון היא יותר גבוהה. זו הסיבה שאברי הנשימה שהם הרצונות של ההשפעה , הריאה, אברי העיכול שהם יותר למטה שהם אברי האכילה שהם בחינת הרצונות לקבל שיש באדם זה רק סימן.
שאלה: איך הנשמות מגיעות מעולם אצילות לעולם עשיה. התשובה היא שהן מתרקמות בכיסוי עד שהן בכיסוי מספיק גדול כדי להכנס לתוך גוף.. הכיסוי ניתנים להם מלמעלה. כל הזמן ניתן כיסוי יותר גדול וכך מכינים אותם המלאכים לרדת לתוך גוף. זה הסיפור. מה האמת? שהרצון של האדם בהתחלה הוא בנקודה מאוד זכה עד כדי שהאדם לא יכול אפילו לתפוס את המציאות של הרצון . הוא רצון מופשט לגמרי באדם. הרצון הזה לאט לאט קורם עור וגידים. יש אנשים שהם יותר מבולבלים ומרחפים ---- את הרצון הם אפילו לא יכולים לזהות אותו אז הם מרגישים מצב בתנועה חזקה. רצון חזק לעשות תנועה אבל הרצון הזה לא מלובש הוא רק עצם הרצון . עצם הרצון צריך להיות מלובש בגידים בבשר בעור ואז כשהוא מלובש כמו שצריך הוא יירד לעולם עשיה ושם אפשר לפעול. אחרי שפועלים בו אפשר לעלות לרמתו ולעלות לרמה יותר גבוהה של יצירה בריאה ועשיה. אבל הירידה שלו היא על ידי הגשמתו. על ידי התרחקות מהמופשט למעשי. ככה מבטאים רצון לכן אם יש לבן אדם רצון שהוא רצון מופשט לגמרי כמו למשל שהוא חושב מה זה בורא? מה זו בחירה? אז הוא צריך להוריד את נקודת הרצון הזו המופשטת נקודת המחשבה המופשטת הזו כמו פילוסופיה למשהו מאוד מאוד מעשי. אם הוא לא יודע לחבר את זה למשהו מעשי זאת אומרת שהוא לא יכול לבוא בגלגול כדי להגיע למשהו מעשי.
שאלה: האם רצון קטן ששורש נשמתו למשל מעקב אדם ראשון יכול לעלות למקום גבוה יותר? היינו השורש שלו הוא מעשיה או יצירה , האם הוא יכול לעלות גבוה יותר? אמרנו כבר שכן הוא יכול לעלות למקום גבוה יותר אבל רק על ידי סיוע שנקרא עיבור ונראה בהמשך איך הוא בדיוק עושה זאת.
שאלה: איזה קשר יש בין הנשמות מבחינה רוחנית לבין ההורים הגשמיים הבשר ודם שאנו רואים פה בעולם או מה הקשר לשאר בני המשפחה: אחים, דודים וכן הלאה. התשובה היא שאין קשר מחייב. ישנה אפשרות בהחלט סבירה שהם בכלל נמצאים מניצוצות שונים ומשורשים שונים וכן הלאה ואין שום דבר מחייב שהם יהיו מאותו שורש נשמה.
שאלה: איך נשמה בוחרת להיכנס לגוף כזה ולא לאחר? איך נשמה של צדיק בוחרת להיכנס דוקא לגוף של מישהו מסויים ולא של אחר? מיד נדבר על עיבור ועל גרים ונסביר את זה באופן כללי זה בהתאם למה שעושה האדם שבו צריכה להתעבר אותה נשמה.
3
נדבר קצת על גרים. כאשר מתגלגלת איזו נשמה לצורך תיקון, הרוח - למשל הרוח. אז כשבאה הרוח להיתקן בדרך כלל (כי יש גם מקרים אחרים) אי אפשר שהרוח תרד יחד עם הנפש כי הרוח שבאה להיתקן עכשיו היא פגומה וצריכים לתקן אותה והנפש היא כבר זכה ומתוקנת אם כך הרוח לא יכולה להיכנס ולרדת יחד עם הנפש המתוקנת. הנפש המתוקנת נשארת במקום של מחצבת הנשמות בגן עדן העליון ומחכה בעצם לרוח שתתוקן כדי שתחבור אליה לאחר שהיא מתוקנת. אבל מכיוון שהרוח לא יכולה לפעול בלי נפש היא צריכה נפש. ולכן היא מתלבשת אותה רוח בתוך נפש הגר, ואז היא יורדת יחד עם נפש הגר למטה לעולם העשיה כדי לפעול. מה אתם צריכים לשאול עכשיו?
שאלה: האם אין דימיון? צריך להיות דימיון בין האור לבין הכלי. בין הרוח לבין הנפש. איך יכול להיות שיהיה נפש ממקור אחד ורוח ממקור אחר ? אז יש התאמה ביניהם. נותנים את הנפש מאותה נקודת זיווג ומאותו סוג שלו ומאותה קומת --- פחות או יותר כדי שיוכלו להתאים שיהיה להם איזו נקודה שווה. אבל צריכה להשאל שאלה: מיהם הנפשות האלה של הגרים ? מאיפה הם הגיעו? איך הם הגיעו בכלל למציאות כך שהרוח יכולה להתלבש בנפש הזו שנקראת נפש הגר. אותם צדיקים שעלו למציאות של גן עדן, הם מזדווגים ביניהם והזיווגים שם בגן עדן בין הנקבות לזכרים מולידים –הזיווג שם פנים אל פנים מוליד שם נפשות חדשות שנקראות נפשות של גרים, והנפש הזו של הגר זו הנפש שיש למעלה. הדבר הזה הוא לא מאוד ברור והוא כתוב בקצרה מאוד. מה צריך להבין מזה? צריך להבין מזה שגר זה מציאות של דבר שהוא רק נגרר והוא לא דבר שיכול להיות מציאות שעומדת בפני עצמה. נפש של הגר היא מיתקנת יחד עם אותה רוח. היא לא יכולה לתקן את עצמה לבד, היא מיתקנת יחד עם תיקוני הרוח. ועל ידי תיקוני הרוח, היא נשלמת. וכמו שהנפש הרגילה מתעלה למעלה, של אותה רוח, כך גם נפש הגר הזו מתעלה למעלה כלומר לפעמים בן אדם יכול לקחת רצון שהוא זר לו לחלוטין ולפעול איתו אפילו שהוא לא שייך לו. וזה נקרא אימון. הרצון הזה עולה יחד עם הרצון האמיתי שלו למרות שאת הרצון האמיתי שלו הוא משאיר במקום אחר. הוא אומר בינתיים אני לא מתעסק עם הרצון האמיתי שלי והוא מתחיל להתעסק עם רצון שהוא רצון אחר לגמרי. והרצון הזה הוא חייב להתעסק בו כי הוא צריך להלביש את המחשבה המופשטת שלו בתוך נקודת רצון למשל: בן אדם רוצה לדבר עם אישתו על מה שקרה לו, על מחשבה מופשטת שלו ואשתו לא בבית, היא בחדר לידה והוא צריך לדבר עם מישהו. אז הוא ידבר עם חבר שלו על אותו עניין. אבל החבר שלו הוא לא נקודת הרצון שלו בעניין הזה אלא שרק דרכו הוא מתאמן על העניין. יש נקודות רצון שאפשר איתם להתאמן עם אחרים . כלומר שאחרים יהוו כלי לזה. ויש כאלה רצונות שאי אפשר שאחרים יהוו נקודת אימון כלפיהם והם יהיו דבר צדדי. הגר הוא דבר צדדי לאותה רוח ואותו דבר קורה עם נשמה. כשבאים לתקן את הנשמה והיא צריכה להתלבש ברוח ונפש אז רוח ונפש שלה שכבר מתוקנים לא יכולים לרדת יחד איתה באופן רגיל מכיוון שהנשמה שבאה להיתקן היא עכורה והנפש והרוח כבר מתוקנות. ואם הן מתוקנות, אז היא מלבשת ברוח ונפש אחרים כדי שיוכלו לתת לה, להוות לה מקום לפעולה כי היא לא יכולה לעבוד באופן מופשט לגמרי מהמקום הזה שניתן לה לפעולה הוא המקום שנותן להם אפשרות גם לתת להם להיות מתוקנים.
4
שאלה: למה שהרוח תרד עם הנפש שלה המתוקנת? אז אמרנו יש אפשרות גם שהיא תרד עם הנפש שלה המתוקנת אבל יש אפשרות גם שהיא לא תרד עם הנפש שלה המתוקנת ותשאיר אותה למעלה. זה תלוי איזה נקודת רצון הולכים לתקן. תלוי כמה הנפש הזו היא עכורה זו שבאים לתקן. גם מבחינת הרוח היא עכורה. תלוי מה שורש נשמתה, תלוי כמה היא רחוקה מהתיקון העצמי שלה וכן הלאה יש הרבה גורמים שיכולים לגרום לכך שהנפש לא תרד רק מעצמה.
שאלה: מהו עולם הבא שאותן נשמות עולות ונהנות מזיו השכינה בגן עדן העליון? אז להנות מזיו השכינה זה להינות מהאור של השכינה. שכינה זה אומר ששם שוכנות נשמות ישראל. שהם נהנות מהטבת הבורא ואיך ? הם צריכות להכין קודם כל בעולם הזה כלי ראוי שזה התיקון ואחרי שהם מכינות כלי ראוי אז הם נהנות מזיו השכינה. האפשרות שלהם ליהנות זה רק אם הן נהנות בגלל שהבורא רוצה שהן תיהננה. אם הן נהנות רק בגלל שהן רוצות להינות – הן לא יכולות להינות זה נקרא אנוכיות. הן צריכות להינות אותן נשמות בעולם הבא רק מכך שהן רוצות לעשות נחת רוח לבורא. עולם הבא זה לא על איזה כוכב. עולם הבא יכול להיות גם פה. עולם הבא זה אומר הרצון להשפיע. העולם הזה הוא הרצון לקבל לעצמו. האפשרות שלנו להינות מהבורא זה רק בתוך רצון להשפיע ולא בתוך רצון לקבל וכל מה שבאנו לעשות פה, ואם התלבטו בזה הרבה המפרשים אז בא בעל הסולם והציב את זה על אחת: לתקן את האנוכיות . ברגע שנתקן את האנוכיות נוכל לצאת מעצמנו. לא משהו מחוץ לעצמנו על ידי זה לאהוב את הבורא ולקבל את הטבתו מתוך כך שאנו רוצים לעבוד אותו בצורה הזו. אנו רוצים לעבוד את הבורא על ידי זה שנקבל ממנו את הטבתו. איזו מין עבודה זו? העבודה הזו היא עבודה מאוד קשה. למה היא קשה? כי כשאני מקבל את הטבת הבורא ישר מתעורר בי הרצון לעבוד את עצמי, ההנאה העצמית שלי. לכן יש דרך אמצעית שהיא הפרוזדור. שהוא נותן לנו את האפשרות (פרוזדור בצורה של ו') של חוסר שלמות שבה לא נקבל את ההטבה וכל מה שנעבוד זה רק בצורה של השפעה בלי לקבל שום דבר בהתחלה ורק אחר כך יש לנו את האפשרות, אחרי שנכשיר את עצמנו להיות אוהבים משהו מחוץ לעצמנו שנוכל באמת לקבל את הטבת הבורא ואסור לנו לעשות את זה כדי להיות מאושרים, כדי שיהיה לנו יותר תענוג למעלה כי אם כך אנו עוד פעם פוגמים , רק מגדילים את כלי הקבלה שלנו. אז במקום להיות רשעים קטנים שרוצים רק את תאוות העולם הזה, אנו הופכים להיות רשעים גדולים שרוצים גם את תאוות העולם הבא. אז עדיף להישאר רשע קטן ולא רשע גדול.
5
נחזור לעניין הגרים. בענין הגרים יש גם צד שלילי ולא רק חיובי. הצד השלילי של נפש הגר שהיא יכולה לגרום לאותה רוח שבאה להיתקן לחטוא מכיוון שהיא לא תמיד ממושמעת לו והיא באה מצד אחר בכלל וזה מה שכתוב: "קשים גרים לישראל כספחת". למשל יש הרבה כעת שמתגיירים עכשיו ויש גיור המוני. רק צריך לדעת שיש גר ויש גר צדק. מה זה גר ומה זה גר צדק? גר זה אומר שנפשו היא מקליפת נוגה טוב ורע. לא מהקליפות הטמאות כמו הגויים אלא קליפת נוגה טוב ורע משמה יש את נשמת הגר. אם נשמת הגר הזו מתחברת במציאות של זעיר אנפין, וזעיר אנפין נקרא צדק, כלומר אם אותו גר נכנסת בו נפש דקדושה, אם הוא זוכה ונכנסת בו נפש דקדושה מקליפת נוגה טוב ורע. אם הוא זוכה יותר נכנסת בו נפש דקדושה מנוקבה זעיר אנפין. זעיר אנפין נקרא צדק בכל מקרה נכנס בו נפש אבל אם נכנסת בו נפש מנוקבה דזעיר אנפין שזעיר אנפין זה בחינת רוח שרוח נקרא צדק אז יש לנו גר שהוא גר צדק. מה זאת אומרת? כלומר שהוא זוכה לבחינה כזו שנקראת השפעה. שזעיר אנפין נקרא השפעה, נקרא צדק. מה זה צדק ? להצדיק את הבורא. כלומר כל מה שהבורא עושה אני מצדיק אותו ומה זה עוד צדק ? צד את הק' כלומר שהוא יכול לצוד את בחינת הק' שהיא האות של הטומאה.\
6
שאלה: האם יש הבדל בין גרים שהתגיירו מדעת ברורה והכרה ברורה לבין גרים שהם ילדים בעצם שגויירו שלא מדעת. התשובה היא כמובן גרות שבאה מהכרה ברורה היא יותר אמיתית. אבל גם יש גרים אחרים. יש כל מיני צורות כניסה ליהדות . אחד הצורות היא על ידי גרות. לא צריכים לקבל את הגרים בקלות. את הגרות שרוצים להתגייר צריך לשלוח אותם להגיד להם שזה לא בשבילם ולא רוצים אותם. וכשהם באים שוב לעשות להם בעיות ולשלוח אותם שוב ורק אחר כך אם הם מתעקשים ממש רק אז לקבל אותם כי אין עניין ליהדות לקבל אלינו הרבה אנשים אלא יש לנו עניין להיות העם המובחר כי הגרים הם לא טובים לנו בהכרח. אנו לא צריכים אותם, הם רק יכולים להפריע לנו ולהחטיא אותנו כי הם קשים כספחת. אבל אם זה באמת נשמה תועה שצריכה לקבל את התיקון ולעזור לנו בתיקון הכללי אז יהיה לה איזה שהיא דחף פנימי לעניין והיא לא תוותר. אבל אם רוצים להתגייר כדי להתחתן עם יהודי , או לקבל הטבות, או תינוק שעדיין לא התגייר. אם ההורים שלו עשו את זה מדעת אז ודאי שהרצון של התינוק הזה הוא עדיין הרצון שלהם ולכן גר למשל שההורים התגיירו התינוק שלהם הוא לא בהכרח כבר יהודי. אם הוא נולד לפני שהם התגיירו אז הם בכלל לא האבא והאמא שלו למשל לצרכי ירושה וכן הלאה.
שאלה: תינוקות – שמגיירים אותם שלא מדעת וגם לא ההורים שלהם עושים את זה אלא ההורים המאמצים. באופן רגיל אם זה תינוקות שנשבו או שנלקחו מההורים שלהם שלא מדעת ההורים שלהם, אז יש ספק בגיור. אבל אם הם נלקחו מההורים שלהם מדעת, אז יש אפשרות די סבירה שהגיור הזה הוא אמיתי. הילדים האלה הם נקודת הרצון של ההורים שלהם. שעדיין לא יצא מכלל עצמו. אם ההורים שלהם בוחרים לתת אותם ליהודים כדי שיגיירו אותם אפילו שהם לא חושבים על זה באופן הזה, אלא הם מסירים מעצמם את האחריות ומלמעלה כיוונו כך שזה יגיע ליהודי, אז צריך לסמוך על מה שכיוונו מלמעלה שהילדים האלה התגלגלו להורים יהודים והמציאות הכתיבה את האפשרות הזו שהילדים האלה יתגיירו ולכן צריכים לראות אותם כגרים, כגרי צדק לכל דבר. יש גם בני גרים. ובני גרים למשל מי היה בן גרים ? רבי עקיבא היה בן גרים. רבי עקיבא רק בן ארבעים שנה התחיל ללמוד תורה ולמה זה? ואף על פי שהוא עצמו היה בן גרים ולא גר עצמו, שהוא נולד להוריו אחרי שהם כבר התגיירו ולמרות זאת היה מאוד קשה שהוא יתחיל מההתחלה את התיקון שלו והוא התחיל רק בגיל ארבעים ללמוד תורה. הנוקבה דזעיר אנפין אף שהיא קדושה שאמרנו שהיא בחינת צדק שזה עושה את הגר לגר צדק, היא מזדהמת מהנפש דקליפת נוגה. שקליפת נוגה יש לה בחינת טוב ובחינת רע. והנפש דנוגה שיש לה קליפת טוב ורע היא יכולה לזהם את בחינת הרוח ולכן במצב הזה זו הסיבה שהגר יכול לפגום וקשה עליו התיקון מאוד. ולכן גרים קשה להם מאוד התיקון בהתחלה כמו שאמרנו לגבי רבי עקיבא.
שאלה: אם זה כל כך קשה והם קשים לישראל כספחת אז איך יכול להיות שמרות המואביה ייצא מלך המשיח ? ואיך זה שרבי עקיבא שהוא בן גרים היה כל כך גדול בתורה עד שהקב"ה שנתן את התורה למשה, אז משה אמר: "בידי אתה נותן את התורה? בידי רבי עקיבא תתן את התורה". הוא היה כזה גדול. ואנו רואים הרבה גרים ובני גרים שהיו גדולים בתורה. אז איך זה יכול להיות? התשובה פשוטה מאוד: הגרים האלה מקבלים את התיקון יחד עם היהודים. יחד עם אותה רוח מגולגלת של היהודי מקבלים את תיקונה. שאם הרוח עושה איזה תיקון, אז התיקון הזה הולך גם על בחינת הגר ואחרי שהוא מיתקן הוא אחר כך בשלבים היותר מאוחרים הוא נכנס לבחינת ישראל.
7
שאלה: ללוט היו שתי בנות. הבחירה והצעירה. הבחירה קראה לבנה מואב ולא חששה אפילו. היתה לה עזות פנים לקרוא לו מואב על שם האב. היא לא התביישה אפילו שהוא בא מאב. הצעירה יותר קראה לו עמון . היא הסתירה את זה שזה בא מאב. לפחות היה לה השכל להתבייש קצת. יש כאלה שעושים טעויות ואין להם גם שכל להתבייש. אז מהעזות פנים הזו דווקא ייצא מלך המשיח ? התשובה היא שככל שהמדרגה היא יותר נמוכה כך יש בה המשכה יותר גדולה של האור. שיש הופכיות כלים ואור ובאמת הנפש של דוד היא נפש שהיא באה ממקום מאוד נמוך לכאורה, עד כדי שהוא שיועציו אמרו עליו בתהילים וגם הוא העיד על עצמו שהוא לכאורה שנפש שלו לא יכולה להיות מתוקנת. אבל ברוך השם דוד המלך עשה עבודה של התבטלות עצומה כך שהוא תיקן את עצמו תיקן את כל הבחינות האלה וזה נתן את האפשרות אחר כך לתקון. העולם הבא נקרא בינה העולם הזה נקרא מלכות. מלכות נתונה בתוך צמצום א' וצמצום ב' כך שמלכות נמצאת מתחת לפרסה וכל הרצון -------- שאי אפשר להשתמש בה. לכן אי אפשר להשתמש בבחינת המלכות. זה נקרא העולם הזה. כל העולם הזה נתון בתוך קליפה של רצון לקבל בעל מנת לקבל. לכן אי אפשר להשתמש ברצון הזה . זה נקרא העולם הזה. העולם הבא נקרא בינה – שבינה נקרא רצון להשפיע. זה נקרא עולם הבא ויש בזה הרבה וריאציות ואפשר לקרוא לזה באיזה וריאציות שרוצים: ספירות, ספירה אחרת רמת אנרגיה אחרת. יותר טוב לקרוא לזה רצון נכון. פשוט מאוד ! כדי שנבין מה אנו מדברים. כשאנו מדברים על אנרגיות, ספירות וכן הלאה אנו לא מבינים מה אנו אומרים. ככה מבינים טוב זה פשוט רצון של השפעה. זה נקרא בינה.
שאלה: האם המציאות החיצונית משתנית או רק התפיסה שלי את המציאות משתנה ? התשובה היא שמה שמשתנה תמיד זה רק התפיסה שלך את המציאות. המציאות היא קבועה. אין משהו אחר . אין עוד מלבדו. כל מה שמחוץ לך זה רק הוא. רק אתה יכול להשתנות ואיך? על ידי סוג תפיסה שונה של המציאות. זה באופן תיאורטי. זו האמת. באופן מעשי אתה צריך לשנות את התפיסה שלך לגבי המציאות ואם תעשה כך, גם בעולם הזה, גם במציאות של דיסקוטק אתה יכול להיות מרוכז. כלומר אם אתה רוצה להגיע למשל לרצון של להיות מרוכז, אז באופן עקרוני אם אני אגיד לך צייר בן אדם מרוכז. או אם תגיד לעשרה ילדים קטנים שמבינים מה זה ריכוז שיציירו בן אדם מרוכז, הם יציירו מקום של שקט פסטורלי מקום שבן אדם יושב לבד לא עם הרבה אנשים, הוא מתרכז . כך הם יציירו בן אדם מרוכז כי הסביבה היא חלק מנקודת ההתרכזות. באופן רגיל, מציאות של נשמות שנמצאות בעולם הבא ברצון להשפיע לא צריכות יותר את המציאות של העולם הזה. ממילא הם יהיו במציאות תפיסתית סביבתית שונה מהמציאות פה אבל זה לא הכרחי כי גם בדיסקוטק אפשר להיות מרוכז כלומר הם יכולים להיות פה ועדיין להיות במציאות של רצון של השפעה. העולם הבא יכול להיות גם פה. גם פה המציאות שאתה רואה. אתה רואה את המציאות כך. אתה רואה בדיסקוטק רעש. הוא יכול לראות בדיסקוטק דבר סתמי שלא מפריע לו שיש את הרעש הזה. כמו אדם שהתרגל לרעש מסויים ולא מפריע לו . הוא החליט להתרכז במשהו מסויים ולא מעניין אותו מה קורה מחוצה לו או עוד יותר מזה בזכות הרעש שבחוץ הוא מתרכז.
שאלה: עולם הבא זה גם פה וגם שם או רק פה או רק שם ? התשובה היא שהעולם הבא הוא מציאות של נקודת רצון --- כשאתה אומר פה ושם אז צריכים לדעת שהקשר בין העולם לנשמה הוא כמו קשר בין חיצוניות לפנימיות כמו קשר למשל בין אדם שנוסע לרכב. הרכב הולך איתו לכל מקום והוא יושב בתוך הרכב. הוא יכול להמשיך להיות אדם גם כשהוא יוצא מהרכב אבל אני מגדיר אותו כנהג וכל עוד שאני מגדיר אותו כנהג אז מבחינתי הוא גם הרכב. לכן מבחינתי אתה נמצא פה בעולם וגם אתה תופס את עצמך ככזה אבל אתה יכול להמשיך להיות בתוך הרכב ולזהות עצמך כדבר פרטי ולא רק נהג. אתה יכול להחשיב עצמך כמישהו שלומד קבלה כשאתה נמצא בתוך האוטו והרי אתה נוהג באוטו. הזהות העצמית לא ההכרח שהוא הסביבה החיצונית. היא יכולה לנבוע מהסביבה החיצונית אבל זה לא הכרח. לא כל מי שהולך עם אדום הוא ג'ינגי'.
שאלה: מהי הנקודה הזו שאנשים אחרי שהם מתים יש להם מוות קליני והם רואים כל מיני אורות והתרשמויות למיניהם. התרשמויות אלו צריך לומר הם התרשמויות אמיתיות ומה שהם רואים בעצם זה איזה קשר לנקודה פנימית בתוכם ולא איזה אור חיצוני שפתאום מאיר להם מאוד. זה רק נקודה פנימית של נשמתם שמאירה וזה לא אור של שמש זה כמו אור של לפני מציאות השמש. זה רק אור פנימי שמאיר בתוכם מרגישים הרגשה אם אפשר לקרוא לזה כך לפי השפה שלנו של מלאות ושל הנאה עצומה וזה מבחינתם מתבטא אחרי שהם מתעוררים כאור גדול. זה רק התבטאות של צורת ההסתכלות שלנו. זה לא שום אור, שום פרוז'קטורים, ושום הארה. זה רק כמו שאנו נמצאים בנקודת חלום כמו שלבן אדם יש מחשבה מופשטת הוא צריך להלביש אותה בחומר כדי להביא אותה לידי איזה שהיא מודעות נתפסת. אבל יש מודעות שהיא מעבר לציורים שאנו מכירים שתלויים בזמן תנועה ומקום והם מציירים את אותה ההרגשה של מלאות בציורים של זמן תנועה ומקום וזה הם עושים רק אחרי שהם באים לפה. אם כך נשאלת השאלה: למה כולם מציירים את זה באותה צורה של זמן תנועה ומקום ? מכיון שלאנשים יש מושגים זהים של זמן תנועה ומקום בעולם הזה ואם תסתכלו על כל הסיפורים האלה יש ביניהם הרבה דברים שונים אם כי הדברים המרכזיים הם דברים דומים לכן בפתירת חלומות אפשר להתייחס לסמלים אבל אפשר גם לראות בתוך הסמלים פרטי פרטים שיכולים להראות את החלום כדבר שונה לחלוטין בגלל הפרטים הנוספים שבו.
שאלה: מה ההבדל בין גרים למשל לבין נשמה של ישראל? האם נשמה של ישראל זה משהו מיוחד וגר זה משהו אחר? האם זה גם בנוי בצורה של רצון ואור וכן הלאה? התשובה היא כן. היא בנויה אותה דבר. כל הנשמות בנויות אותו דבר . גם נפשות של בעלי החיים בנויות אותו דבר גם הדוממים והצמחים הם אותו דבר. כל אחד יש לו נקודת גילוי אחרת. נקודת הגילוי של הגויים באה רק מג' הקליפות הטמאות שנקראים ענן גדול , רוח סערה ואש מתלקחת. הם בנויים, הבהמות, הלא טהורות, אלה שאסור לאכול והגויים בנויים מג' הקליפות הטמאות שהם לא ראויים לתיקון ולא ראוי להגיע למציאות של תיקון . הגויים בנויים מקליפת נוגה הזכרית שהיא בנויה מטוב ורע. הצד הזכרי של קליפת נוגה הבנויה מטוב ורע משם נלקחים הגרים. יש להם סיכוי להיות גרי צדק, אם הם באים לצד הטוב של קליפת נוגה והפוך כמובן יש להם גם את האפשרות להיות גרים שהם לא גרי צדק ואז הם מהווים ספחת ואז הם מזיקים.
8
עיבור – מהו עיבור? בהמשך נדבר עוד קצת יותר על גרים , אחרי שיהיה לנו קצת יותר חומר. – אם הוא זוכה בתחילת הגלגול שלו לנפש רוח נשמה, והוא בא לעולם והוא פוגם בכולם, והוא מתגלגל פעם שניה, אז כשהוא מתגלגל פעם שניה הוא לא יכול לתקן רק את בחינת הנפש ואחר כך הוא צריך למות ולהתגלגל פעם שלישית ולתקן את הרוח ובפעם הרביעית לבוא לתקן את הנשמה. זאת אומרת גם אם הוא בעל רוח נפש נשמה והוא פגם בהם אז אמרנו בשיעור השלישי שהוא בא לתקן מה שהוא פגם. זה גם סוג של אחד הגלגולים שהוא בא לתקן מה שהוא פגם ולכן הפגימה הזו צריכה לבוא לידי תיקון והיא באה בצורה מסודרת. בהתחלה
נפש –מת – רוח – מת – נשמה. לכן צריך להיזהר שמגיעים למדרגות גבוהות. לפעמים אנו רואים שצדיקים גדולים חוטאים בעבירות של קלון מאוד גדול שבן אדם רגיל אפילו לא היה פועל אותם לא עושה אותם. ולפעמים רואים אנשים קטנים שעושים מעשים גדולים. זה בגלל העירוב של הנשמות שזה עירוב של נשמות צדיקים עם נשמות רשעים שהתערבבו יחד ביניהם והם מתכללים זה בזה. ולפעמים באה נשמה של צדיק שרובו טוב ומקצתו מאוד רע וההיפך.
שאלה: מבחינ ה מעשית , מה זה גר כנקודת עבודה בתוכי ואיך אנו משתמשים בו ? גר זה נקודת רצון באדם שהוא לא מזוהה באופן רגיל מבחינת רצון שהוא ישר אל שבתוכי והוא לא מזוהה בצורה ברורה שהוא רצון שהוא לגמרי של טומאה. יש דברים שהם לגמרי של טומאה למשל לאכול חזיר. חזיר זה לגמרי טומאה. אין אפשרות שזה רצון שהוא רצון של קדושה. ויש רצונות שהם לגמרי של קדושה שהם בבחינת ישראל שבי שזה כל המצוות ויש פעולות שהם לא לכאן ולא לכאן ולא ברור נקודת הרצון הזו שזה פרטי לכל אדם. יש נקודות רצון שמתגלות לאדם לא ברור מבחינה פנימית אם הן קשורות לישראל או לא. הוא יכול שהרצונות האלה יסתפחו לרצונות אחרים שמצויים אצלו שהרצונות האלה המתוקנים יכולים לקחת את הרצון הזה ולספח אותו אליהם. אם הרצון הזה בא כדבר עצמאי הוא לעולם לא יכול להיות מתוקן והוא חייב לבוא בצורה של טומאה. אם הרצון הזה מסתפח לרצון שהוא בבחינת ישראל שהוא רצון ישר אל שהוא רצון שהוא כולו ישירות לבורא, אז אותה נקודת רצון יכולה לבוא לידי תיקון. אחרי שהיא באה לידי תיקון היא עצמה הופכת להיות בבחינת ישראל והיא יכולה להתעלות. אותו דבר קורה עם בחינת הנשמות. איך עובדים עם זה מבחינה מעשית. כשבן אדם בא לעבוד על עצמו, הוא קודם עובד על בחינת הנשמה על בחינת הישראל שבתוכו כמו שכתוב שעובדים קודם על הנפש ואחר כך על הגוף. קודם עובדים על בחינת השכל ואחר כך על הרגש. לא עובדים ישירות על הרגש. בשיעור הבא נלמד על זה בעזרת השם. אבל הרצון של האדם חייב להיות מתוקן. קודם הרצון האמיתי רצון ישראל ואחר כך אם הוא רוצה לתקן גם רצון אחר שלו, שהוא לא --- אם צריך לקיים אותו או לא צריך לקיים אותו. ואפילו זה לא מצד האמת רק מצד המחשבה שלו, אם הרצון הזה הוא רצון שניתן לתקן ניתן לעבוד איתו או לא הוא צריך לספח אותו לרצון שהוא כבר יודע שהוא רצון של נקודת עבודה אפילו אם הוא לא מתוקן עדיין.
שאלה: מה זה : "ככל שאדם גדול, יצרו גדול ממנו"? למשל אם אדם יש לו רצון שליטה גדול מאוד. והוא רוצה לשלוט לא רק על עצמו ועל משפחתו, אלא על כל בני עירו, ויש כאלה שעל כל בני ארצם. וכן הלאה. הוא יכול לעשות את זה לטוב וגם לרע. את אותה נקודת רצון גדולה, יכול להיות גם יצר רע גדול מאוד. הוא יכול לתקן את זה לטוב או לקחת את זה לנקודה רעה וזה מה שנקרא ככל שאדם גדול, יצרו גדול ממנו. יחד עם זה יכול להסתפח לרצון הזה גם רצון שהוא לא ניתן בכלל לתיקון, יחד עם זה שהוא אדם גדול ואפילו שהוא צדיק והוא תיקן את הרצון הזה של השפעה וכל כולו הולך בבחינת השפעה יחד עם זה יש לו רצון כזה שמתעורר בו והוא לא יכול לתקן אותו וכל פעם שהוא מתעורר בו הוא חוטא בו וזה מכיוון שהוא התכלל עם רצון של רשע. אפילו שמקצתו רשע, פתאום בן אדם גדול מאוד עושה חטאים שהם לא ברורים איך בן אדם כזה גדול עושה כאלה חטאים.
שאלה: האם צריך קודם לתקן את הרצון של ישראל ואחר כך את הרצון של הגר? לא בדיוק ככה. צריך ההליכה לתקן את הרצון של ישראל אפילו שהוא עוד לא מתוקן לוקחים איתנו גם את הרצון שנקרא רצון של גר. זה דבר אחד. דבר שני, אחרי שמתקנים את הרצון של ישראל, אז לא כל הרצונות מיתקנים מהר ואחרי שמתקנים את הרצון של ישראל אז אפשר גם שהרצונות של הגויים יתחילו להיות מתוקנים הם באים אחר כך להיות מתוקנים.
ענוה – מה זה אומר ענוה ? מה זה לא להיות גאוותן. גאווה מותרת בדרכי השם כתוב שעל אדם להיות גאה בדרכי השם. אז מה שאנו אומרים שאדם מותר לו להיות בגאווה גדולה ומצד שני הוא צריך להיות בשיפלות שזה אומר שההנאה תבוא בגללו ולא בגללי. הבורא הוא נקודת ההנאה שלי. למה אני נהנה ? כי אני משפיע לו נחת רוח. זוהי השפלה. שאני לא נהנה בגלל שאני חשוב. אני לא נהנה בגלל שאני רוצה, זוהי ההשפלה. לא שאני לא חכם ולא מרוכז ואין לי שכל ואני טיפש, ואני עצלן. לא. אני חמוץ ופעיל ובעל שכל וזוכר טוב ויודע לקפוץ גבוה וכן הלאה לרקוד לשיר ולנגן ויש לי את כל הכישורים האלה, ביחד עם זאת אני יכול להיות שפל כלפי הבורא לגמרי כלומר מצד אחד אני גדול מאוד כי יש בי הרבה כישורים ומצד שני כל ההנאה שלי היא בגלל שהוא נותן המתנה, הוא החשוב ולא אני. אני נהנה בגלל שאני עושה לו נחת רוח ולא בגלל שאני עושה לי. בן אדם אומר אני צנוע, אני לא יודע שום דבר ... הוא שקרן זה לא מראה על שפלות. זה רוב האנשים חושבים שזו שיפלות שהכישורים שלנו לא טובים . חס ושלום ! לנו יש את הכישורים לישראל, הכי גדולים שיש במציאות לקבל את כל הטבת הבורא. זה דבר עצום . צריך להחזיק מעצמנו כדבר גדול מאוד. אבל אם אנו כל כך גדולים צריכים גם לעשות את העבודה המתאימה. כי אם אנו כאלה קטנים ממילא אין לנו מה לעשות..אז זה נקרא שמתעברת נפש צדיק צריך לעשות מעשים גדולים של שיפלות כזאת שצריך להגיד לא איכפת לי מהמתנה אלא רק מנותן המתנה כי שונא מתנות יחיה זו השיפלות האמיתית.
שאלה: מה ההבדל בין להפעיל את אברהם שנמצא בתוכי כשורש לבין שתתעבר בי נשמת אברהם? התשובה היא שכשאני מפעיל את נשמת אברהם את שורש של אברהם שנמצא בתוכי אז אני זוכה בו כדבר קבוע בתוכי. וכשזה רק נפש שמעוברת בי , היא יכולה להסתלק ממני ברגע שהיא בוחרת. גם בלי שפגמתי. צריכים לדעת שהתיקון שלנו שהכל תלוי במצוות, כפי שאדם עושה מצוות ומעשים טובים. נפש שזכתה לעיבור נשמת צדיק, בשביל מה היא צריכה את זה ? כשהיא נפטרת מהעולם כלומר מנקודת ה--- שבה היא מצויה היא מתחברת בעולם הבא עם נפש רוח נשמה של אותו צדיק והיא מקבלת שכר יחד עימו. איזה שכר היא מקבלת יחד עימו? עבודה ? השפעה? היא מקבלת את האפשרות לעבוד את הבורא יחד עם אותו צדיק. כאשר בחינת הרוח משתלמת היא נהית שלמה של אותה נפש, אז אותה נפש מתחברת לרוח שלה. זאת אומרת כמו שלמדנו קודם שהרוח יורדת לתחילת תיקון בלי הנפש שלה, עם נקודת נפש אחרת למשל נפש של גר, אז כשהיא גמרה לתקן את בחינת הרוח והיא עולה למעלה אז הנפש מתחברת אליה וזה מה שכתוב: ואומרת "אלכה ואשוב אל אישי הראשון". ואותו דבר כמו בנשמה שהרוח והנפש מתחברים אליה וכן הלאה. צריכים עוד לדעת שעיבור של צדיק יכול היות גם אם זה לא משורש אותה נשמת אדם ראשון. זה יכול להיות גם משורש אחר. זה לא חייב להיות נקודת קשר של אותה ערבות הדדית שיש בין ניצוצות שבאות משורש אחד.
שאלה: האם בן אדם יכול לעלות למעלה משורש נשמתו ? התשובה היא שעל ידי עיבור של נשמת צדיק הוא יכול לעלות למעלה משורש נשמתו על ידי כך שהוא מתחבר לאותה נקודת רצון גבוהה משל עצמו והוא כך הוא יכול לעלות למקום יותר גבוה. זה נקרא התכללות. הוא גם יכול לקלוט את זה כטבע שני שלו לאחר שהתרגל וזה נקרא שעל ידי הדימיון אפשר לעלות לנקודה גבוהה יותר.
דדשאלה: האם הנפש של אותו צדיק מוגבלת להתעבר רק באחד, בשניים בעשרה ? התשובה היא שהיא לא מוגבלת. היא לא דבר מוגבל אותה נפש והיא יכולה להתעבר בכמה ביחד. אז נדבר בשיעור הבא על עיבור, על גלגול אם יש גלגול או אין ואיך הוא נעשה מבחינת נשים ומה הקשר של נשים בכלל לכל עניין גלגול הנשמות ?
|
 |
 |
